מצרי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב-"הפול"

החלטה

בתיק דנן מונה בהסכמת הצדדים מומחה בתחום האורתופדיה מטעם בית המשפט. הצדדים טענו בנוגע לקבילות מסמך מיום 19.5.13, אשר צורף לתיק בית המשפט במסגרת הודעה על צירוף תיעוד רפואי ובקשה למינוי מומחה מיום 20.5.13 (להלן:"המסמך").

לטענת הנתבעת, המסמך הינו בגדר חוות דעת, שכן מצוינים בו ממצאים המהווים למעשה הסקת מסקנות. כמו כן המסמך נטול כותרת, הוא איננו חתום ולא ידוע מה הרקע הרפואי לעריכתו ועל כן אין להעבירו למומחה.

מנגד טוען התובע, כי מדובר בתאונה מיום 9.9.11, אשר בעטייה נגרמה לתובע פגיעה קשה. מאז התאונה התובע נמצא במעקב רפואי, בין היתר אצל עורך המסמך, ד"ר קורנגרין, אורתופד מביה"ח סורוקה (להלן:"הרופא"). לדידו המסמך שלם, ערוך באותה צורה כללית הדומה ליתר המסמכים הערוכים בידי אותו רופא, וחתום על ידו ללא חותמת.

דין הבקשה להידחות בעיקרה. אינני מקבל את הטענה הצורנית שהעלתה הנתבעת. בוודאי שבשלב דיוני זה (במיוחד בשים לב ליתר האסמכתאות שצירף התובע), אין מקום לפסול מסמך אך מטעם קונספירטיבי באופיו, אשר על פניו נחזה להיות חלק מן המסמכים שנערכו במסגרת הטיפול בתובע.

עיינתי במסמך. שוכנעתי, כי עסקינן במסמך רפואי המהווה חלק מן הטיפול והמעקב הרפואי שניתנו לתובע (ולראיה ראו כאמור גם יתר המסמכים שצורפו לתגובת התובע).

המסמך אף אינו כולל אותם סימנים מובהקים המאפיינים חוות דעת, דוגמת הערכת שיעור הנכות הצמיתה והערכת סיכויי ההחלמה או ההחמרה בעתיד [השוו: רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (מצוי במאגרים משפטיים;30.5.12)], ועל כן אין לפוסלו. אומנם במסמך קיימת דיאגנוזה, אולם אין בעצם הימצאותה של כזו, כדי להפוך את המסמך לחוות דעת, שכן לצורך קביעת דרכי טיפול נדרשת אבחנה, ואין הרופא פטור הימנה לצורך המשך הטיפול.

התייחסותה של הפסיקה לאיזון, שבין השאיפה לשמור על אובייקטיביות המומחה ועל עצמאות שיקול דעתו ובין הרצון להניח בפניו תשתית עובדתית מלאה כדי שיוכל לערוך חוות דעת רצינית ומקצועית, גמישה. לכך מתווספת החזקה, כי ניתן לסמוך על המומחה המקצועי והמנוסה, זרועו הארוכה של בית המשפט, שידע לבור את התבן מן הבר ולשמור על עצמאות שיקול דעתו והתרשמותו אל מול "מקצת חוות הדעת" [לעניין זה השוו: רע"א 5270/09 פרז נ' תורג'מן, איילון חברה לביטוח בע"מ,(מצוי במאגרים משפטיים 22.2.2010)].

אמנם בסופו של המסמך, מצויה מעין פרוגנוזה עתידית. אולם כבר נפסק, כי לא כל חומר שאיננו רפואי, צריך עקרונית להיפסל, וכי במקרים מסוימים ניתן להסב את תשומת לב המומחה לכך שעליו להתעלם מכל אמירה שיש בה משום חוות דעת [השוו: רע"א 9646/03 מלאך נ' קיפמן מצוי במאגרים משפטיים; 30.3.04)]. הוא הדבר בענייננו. בנסיבות אלה, אין מקום לפסול את המסמך. ככל שהמסמך טרם הועבר למומחה, תימחק הימנו ההמלצה הקשורה עם העבודה המשרדית וככל שהמסמך כבר הועבר למומחה, יתעלם המומחה מהמלצה זו.

הנתבעת מבקשת לעכב את בדיקתו של התובע, זאת לאור קביעתו של הרופא כי, יש לבחון את מצבו בעוד כחצי שנה. התובע הודיע כי הוא ממתין לקבלת תיעוד רפואי נוסף שלאחר קבלתו יפעל להגשת בקשה מפורטת למינוי מומחים נוספים ולכן לא יגרם לתובע נזק של ממש אם תעוכב בדיקתו, לכל הפחות, עד אשר יגיב לבקשת הנתבעת .

התובע יגיב תוך 20 יום לבקשת הנתבעת לעיכוב הבדיקה. לעת הזאת הבדיקה תעוכב עד להחלטה אחרת.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשע"ג, 25 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: